ההחלטה לעזוב את מערכת החינוך הינה החלטה מורכבת בה כרוכים יתרונות וחסרונות רבים. למרבה הצער, מרביתם הגדול של מקורות המידע הזמינים כיום ברשת אינם מפרטים כלל אודות היבט זה. להלן סיכום של היתרונות והחסרונות העיקריים הכרוכים במעבר זה בהתאם לנקודת המבט ולחוויה האישית שלי. חשוב להדגיש שבאופן טבעי, ייתכן והחוויה שלכם תהיה שונה משלי.
בשונה מתלמידים אינטרנים, מערכת השעות, אופן הלמידה, וקצב ההתקדמות בחומר מותנים כולם אך ורק ברצונו האישי של הנבחן האקסטרני. כפי שהסברתי בעמוד עיקרי המסלול, אין נבחן אקסטרני מפוקח בפועל על ידי שום גורם או מוסד לימודי. בהתאם לכך, בהנחה שהינו מעוניין להוציא תעודת בגרות מלאה, עליו להיות אחראי מאוד. על אף שאינה מתאימה לכולם, ללמידה עצמאית יתרונות רבים על פני למידה פרונטלית. מיותר לציין שכאשר אופן הלמידה מותאם, וקיימת התחשבות בקצב הלמידה האישי של התלמיד, הפנמת החומר עמוקה יותר. בנוסף, למידה עצמאית מקנה מיומנויות למידה חשובות, ומדמה באופן מהימן יותר מסגרות עתידיות שונות לדוגמת שוק העבודה או האקדמיה.
תלמידים רבים מביעים חוסר עניין במקצועות הנלמדים בבית הספר. על אף שלחומר הלימוד עצמו תרומה לתופעה זו, לטענתי, ייתכן והיבט נוסף גורם לתחושת הניתוק אשר חשים התלמידים מהחומר הנלמד. אסביר שבאופן אישי, אני מצאתי עניין גדול במגוון מקצועות הבגרות. אני מייחס עובדה זו באופן ניכר לזכויות הבחירה שניתנו לי וליכולת להתאים את אופן הלמידה לצרכי האישיים. על אף שחלקו הארי של חומר הלימוד נותר זהה גם בעבור תלמידים אקסטרנים, אפשרויות בחירה כמו הרכב היצירות לבגרות בספרות או מקצוע ההרחבה, יצרו אצלי עניין גדול כלפי חומר הלימוד ותחושת חיבור וזיקה ללימודים. תחושות אלו תורמות להנאה רבה יותר בלימודים, אשר בתורה, מביאה לציונים גבוהים יותר.
תלמיד תיכון ממוצע יעביר עשרות שעות למידה שבועיות בבית הספר. מערכת החינוך בנויה באופן שמחייב את ההתחשבות בקצב הלמידה של כל אחד מארבעים תלמידי הכיתה, דבר אשר במהותו מגביל ומעכב את התקדמותם של התלמידים החזקים. אנשים שונים לומדים באופנים שונים ובקצבים שונים. לדבר אין פתרון הולם במערכת החינוך הפורמלית. כאשר אופן הלמידה נעשה עצמאי לחלוטין, יכול נבחן אקסטרני לנהל את לימודיו באופן הנכון עבורו ובקצב המותאם אליו. מעבר לכך, נחסכות הסחות דעת כאלה ואחרות, כגון רעש או הפרעות בשיעור.
עיקרון נוסף הוא ההתמקדות במספר מקצועות מצומצם. תלמיד תיכון מתכונן לכל בחינות הבגרות בעת ובעונה אחת. דבר אשר מסרבל ומקשה את ההעמקה בחומר ואת ההתייחסות הפרטנית לכל מקצוע בנפרד. לעומתו, נבחן אקסטרני רשאי לבחור את המקצועות המסויימים בהם יהיה מעוניין להיבחן בכל מועד. בהתאם לכך, הוא יכול להתמקד במספר המקצועות המצומצם אליהם הוא צפוי לגשת במועד הקרוב. אופן למידה זה הינו יעיל יותר, מה שמקצר משמעותית את הזמן המושקע בלמידה.
ההתנתקות ממסגרת מהווה שינוי דרסטי באורח החיים. כבר כבן נוער, יכול נבחן אקסטרני לבחור לנהל אורח חיים המזכיר מאוד את זה של אדם מבוגר. זמן אשר בעבר הושקע בלמידה, יכול עתה להיות מושקע בעבודה או בטיפוח תחביבים כאלה ואחרים.
בעבור מרבית בני הנוער, בית הספר מהווה יותר מרק מסגרת חינוכית, אלא כלי מרכזי לתחזוק וטיפוח מערכות יחסים, חברויות, וקשרים בין-אישיים. מסגרות פורמליות מכל הסוגים הינן הזדמנויות מצוינות ליצירת קשרים עם אנשים חדשים, משום שבמידה מסוימת, הן מחייבות את יצירת הקשרים הללו. בית הספר במיוחד, אשר מהווה מסגרת המחייבת אותך בחברתם של מאות בני נוער אחרים. ההתנתקות ממערכת החינוך לא מחייבת פגיעה בהרכבו או באיכותו של המעגל החברתי שלכם. אך יש להדגיש שעל מנת להבטיח זאת, עליכם להיהפך אקטיביים יותר בניהול מערכות היחסים שלכם. שלא בתוך בית ספר, בן נוער ימצא כי עליו ליזום היכרויות חדשות, ומפגשים עם מערכות יחסים קיימות לעיתים תכופות יותר. זאת, או שיבחר לחפש מסגרת חברתית חלופית, כמו תנועת נוער למשל. יש לציין כי זהו חיסרון סובייקטיבי במהותו. בעוד אנשים מסויימים ירגישו שהם תלויים במסגרת החברתית שמציע בית הספר, אחרים יסתפקו במעגל חברתי מצומצם יותר. עם זאת, כל עוד הינכם מוכנים לקחת אחריות על מערכות היחסים שלכם, המעגל החברתי שלכם לא צפוי להצטמצם ואף עשוי להתרחב.